פעולה להפסקת היריון

הרדמה בפעולה להפסקת היריון ניתוחית

פעולה להפסקת היריון מכונה לעיתים קרובות בשם הפלה, גרידה או שאיבה. היא מבוצעת בחדר טיפול תחת הרדמה, שהיא כמעט תמיד הרדמה כללית קצרה. בשל ההרדמה הכללית, צריך שהאישה תהיה בצום מוחלט (ללא אכילה או שתייה, ללא לעיסת מסטיק או מציצת סוכריות וללא עישון) במשך 8-6 שעות לפחות לפני ביצוע הפעולה.

פעולה להפסקת היריון עלולה להיות כרוכה בכאבים, ולכן מבוצעת תמיד תחת הרדמה. קיימות 2 שיטות מקובלות לביצוע הרדמה: כללית ומקומית. הרדמה מקומית נעשית באמצעות הזרקת חומר אלחוש (חומר הרדמה) לצוואר הרחם על-ידי הרופא. חסרונה הוא שיעילותה אינה תמיד מושלמת, והאישה עלולה לחוש כאבים מסוימים בכל זאת.

 

 הרדמה מקומית גם אינה נטולת סיכונים לגמרי, שכן אם חומר האלחוש מוזרק בטעות לכלי דם, עלולות להיות השפעות לא רצויות.

הרדמה כללית בפעולה להפסקת היריון היא קצרת מועד. היא מתבצעת על-ידי רופא מרדים המזריק לווריד חומר הרדמה שמשך פעילותו קצר יחסית, שכן הפסקת היריון נמשכת בדרך כלל 10 דקות בלבד. 

מהלך פעולה להפסקת היריון

כאשר מדובר באישה בריאה, רמת הסיכון בהרדמה כללית קצרת מועד היא אפסית. יתרונה של ההרדמה הכללית הוא יעילותה הגבוהה: האישה אינה חשה דבר בעת הפעולה עצמה. היא נרדמת עם חלום אופטימי ומתעוררת למראה הרופא המבשר לה ש”הכול בסדר”. מובן איפוא מדוע כמעט כל הפעולות להפסקת היריון בישראל מתבצעות בהרדמה כללית.

לאחר שהאישה התקבלה על-ידי האחות, הרופא המבצע והרופא המרדים, ולבשה בגדי חדר ניתוח, היא תוכנס לחדר הטיפול שבו תתבצע הפסקת ההיריון. הרופא המרדים יתקין לה עירוי תוך-ורידי, והרופא המטפל יכסה אותה בסדינים סטריליים. הרופא המרדים יזריק את חומר ההרדמה והאישה תשקע בשינה עמוקה.

לאחר שהאישה נרדמה, יבדוק המנתח הרופא את גודל הרחם ומיקומו, ויבצע חיטוי של אברי המין.

המנתח בהמשך יבצע הרחבה הדרגתית של צוואר הרחם עד לקוטר הנחוץ, ואז ירוקן את תוכן ההיריון מהרחם. הדרך המקובלת לריקון חלל הרחם היא שאיבה של תוכן ההיריון דרך צינורית מפלסטיק. בעבר היה נהוג לרוקן את הרחם בעזרת "גירוד" חומר ההיריון מקירות הרחם, ומאז נותר השם "גרידה". כיום נוהגים נוקטים מרבית הרופאים המבצעים הפסקת היריון ניתוחית לנקוט בטכניקה של שאיבה.

לאחר שהרחם התרוקן, הסתיימה למעשה הפעולה והאישה מתעוררת. אם סוכם עם המטופלת מראש על התקנת התקן תוך-רחמי, תבוצע ההתקנה בקלות עוד לפני שהאישה מתעוררת.

הרדמה בפעולה להפסקת היריון ניתוחית

פעולה להפסקת היריון מכונה לעיתים קרובות בשם הפלה, גרידה או שאיבה. היא מבוצעת בחדר טיפול תחת הרדמה, שהיא כמעט תמיד הרדמה כללית קצרה. בשל ההרדמה הכללית, צריך שהאישה תהיה בצום מוחלט (ללא אכילה או שתייה, ללא לעיסת מסטיק או מציצת סוכריות וללא עישון) במשך 8-6 שעות לפחות לפני ביצוע הפעולה.

פעולה להפסקת היריון עלולה להיות כרוכה בכאבים, ולכן מבוצעת תמיד תחת הרדמה. קיימות 2 שיטות מקובלות לביצוע הרדמה: כללית ומקומית. הרדמה מקומית נעשית באמצעות הזרקת חומר אלחוש (חומר הרדמה) לצוואר הרחם על-ידי הרופא. חסרונה הוא שיעילותה אינה תמיד מושלמת, והאישה עלולה לחוש כאבים מסוימים בכל זאת.

 

 הרדמה מקומית גם אינה נטולת סיכונים לגמרי, שכן אם חומר האלחוש מוזרק בטעות לכלי דם, עלולות להיות השפעות לא רצויות.

הרדמה כללית בפעולה להפסקת היריון היא קצרת מועד. היא מתבצעת על-ידי רופא מרדים המזריק לווריד חומר הרדמה שמשך פעילותו קצר יחסית, שכן הפסקת היריון נמשכת בדרך כלל 10 דקות בלבד. 

מהלך פעולה להפסקת היריון

כאשר מדובר באישה בריאה, רמת הסיכון בהרדמה כללית קצרת מועד היא אפסית. יתרונה של ההרדמה הכללית הוא יעילותה הגבוהה: האישה אינה חשה דבר בעת הפעולה עצמה. היא נרדמת עם חלום אופטימי ומתעוררת למראה הרופא המבשר לה ש”הכול בסדר”. מובן איפוא מדוע כמעט כל הפעולות להפסקת היריון בישראל מתבצעות בהרדמה כללית.

לאחר שהאישה התקבלה על-ידי האחות, הרופא המבצע והרופא המרדים, ולבשה בגדי חדר ניתוח, היא תוכנס לחדר הטיפול שבו תתבצע הפסקת ההיריון. הרופא המרדים יתקין לה עירוי תוך-ורידי, והרופא המטפל יכסה אותה בסדינים סטריליים. הרופא המרדים יזריק את חומר ההרדמה והאישה תשקע בשינה עמוקה.

לאחר שהאישה נרדמה, יבדוק המנתח הרופא את גודל הרחם ומיקומו, ויבצע חיטוי של אברי המין.

המנתח בהמשך יבצע הרחבה הדרגתית של צוואר הרחם עד לקוטר הנחוץ, ואז ירוקן את תוכן ההיריון מהרחם. הדרך המקובלת לריקון חלל הרחם היא שאיבה של תוכן ההיריון דרך צינורית מפלסטיק. בעבר היה נהוג לרוקן את הרחם בעזרת "גירוד" חומר ההיריון מקירות הרחם, ומאז נותר השם "גרידה". כיום נוהגים נוקטים מרבית הרופאים המבצעים הפסקת היריון ניתוחית לנקוט בטכניקה של שאיבה.

לאחר שהרחם התרוקן, הסתיימה למעשה הפעולה והאישה מתעוררת. אם סוכם עם המטופלת מראש על התקנת התקן תוך-רחמי, תבוצע ההתקנה בקלות עוד לפני שהאישה מתעוררת.

האם יש סיכונים בפעולה להפסקת היריון ניתוחית?

בכל פעולה או טיפול רפואי, (כולל לרבות טיפול ניתוחי או טיפול תרופתי), קיימים סיכונים.

גם בביצוע פעולה להפסקת היריון ניתוחית ייתכנו סיבוכים, אך יש להדגיש כי שכיחותם נמוכה מאד. גם אם ישנו סיבוך, הוא גורם לעוגמת נפש בלבד ולא לפגיעה בבריאות האישה או בפוריותה. נדירים מאוד המקרים שבהם נגרם נזק משמעותי לאישה בעקבות פעולה להפסקת היריון ניתוחית.

סיבוכים ששכיחותם נמוכה הם:

  • דימום חריג בעת הפעולה שעלול לגרום לחוסר דם. ניתן לטיפול בעזרת ברזל או לעיתים רחוקות עירוי דם.
  • זיהום המצריך טיפול אנטיביוטי למשך 10-5 ימים, לעיתים בטבליות ולעיתים דרך הווריד (באשפוז).
  • פגיעה ברחם בזמן ביצוע הפעולה. לעיתים יש צורך בתיקון הפגיעה ברחם, כולל בניתוח דרך הבטן.
  • ריקון לא מושלם של הרחם, המצריך ביצוע פעולה נוספת להשלמת ריקון הרחם.
  • נזק לצוואר הרחם, הגורם למצב של אי-ספיקת צוואר הרחם (עלול לגרום להפלות מאוחרות או לידות מוקדמות). מצב זה אינו נגרם בשל כשל בביצוע ההפלה, אלא בעיקר בשל תכונות צוואר הרחם של אותה אישה. קיים טיפול יעיל למצב זה – ביצוע תפר בצוואר הרחם בהריונות הבאים.
  • נזק לרירית הרחם (“תסמונת אשרמן”) העלול להפריע להשתרשות היריון בעתיד. מקרים נדירים אלה אינם מתרחשים “סתם כך” אלא לעיתים רחוקות בעקבות זיהום או צורך בריקון חוזר של הרחם. נוכחות מחזורים סדירים ורגילים לאחר ביצוע הפסקת הריון שוללים אפשרות של סיבוך נדיר זה.

ברורה אם כן החשיבות של ביצוע הפסקת היריון על-ידי רופא נשים מיומן שיש לו ניסיון רב ומוצלח בביצוע פעולות מסוג זה. לד”ר רז ניסיון עשיר מאוד בביצוע הפסקות היריון. ד”ר רז גם מלווה את האישה באופן אישי לפני ביצוע הפלה ולאחריה, לשם מניעת היריון נוסף ובכל שאלה או צורך.

מידע מקצועי

כל מה שצריך לדעת, ויותר

טבלה השוואתית: הפסקת היריון ניתוחית או תרופתית – יתרונות וחסרונות

[...]
טבלה השוואתית: הפסקת היריון ניתוחית או תרופתית – יתרונות וחסרונות
המשך קריאה
דילוג לתוכן