שאלות נפוצות

ברוב בתי החולים הציבוריים והפרטיים בישראל, וכן במרפאות ובמכונים שקיבלו אישור לכך ממשרד הבריאות.

  • מכתב הפניה רפואי מרופא נשים הכולל ממצאי הבדיקה אודות מצב ההיריון
  • תעודת זהות (כולל הספח בו רשום המצב המשפחתי)
  • תשלום עבור הוועדה
  • אם יש תשובות של בדיקות דם, יש להביא גם אותן

ניתן לבוא לוועדה לבד. אין חובה שבן הזוג יהיה נוכח, או אף שיהיה מיודע אודות פניית האישה לוועדה. מותר לפונה לבוא בלוויית אדם אחר על-פי רצונה ובחירתה.

העובדה שהוועדה אישרה לבצע הפסקת היריון אינה מחייבת את האישה לבצע אותה, אם שינתה את דעתה מסיבה כלשהי. אם הוועדה החליטה שלא לאשר, הרי שלא ניתן לערער על החלטתה. יחד עם זאת, החוק אינו אוסר על האישה לפנות לוועדה זהה במוסד אחר, ואין מניעה חוקית שוועדה אחרת תחליט לאשר לפי שיקול דעתה.

בחוק לא נקבע מועד שבו פג תוקפו של אישור הוועדה. יחד עם זאת, בדרך-כלל חולפים ימים ספורים ממועד אישור הוועדה ועד ביצוע הפסקת ההיריון בפועל. במקרה שחולף זמן רב יותר, או שההיריון מתקרב לשבוע 24, הרי שהדבר עלול ליצור קשיים. לכן מומלץ למי שקיבלה את אישור הוועדה, שלא להתעכב בביצוע הטיפול.

כמעט תמיד ניתנת תשובת הוועדה במקום. יחד עם זאת, הוועדה רשאית לעכב את מתן התשובה לצורך בדיקת המסמכים או היוועצות בין חברי הוועדה או בגורם מקצועי אחר.

הפסקת ההיריון מבוצעת על-ידי רופא נשים מיומן. בבתי חולים ציבוריים עשוי הרופא להיות מתמחה, העובד תחת פיקוח של רופא בכיר. במוסדות פרטיים מדובר ברופא מומחה, שיש לו בדרך-כלל ניסיון רב. אם האישה מעוניינת שרופא מסוים יבצע את הפעולה, עליה לפנות אליו והוא ינחה אותה כיצד לנהוג. אם הפסקת ההיריון ממומנת על-ידי קופת החולים המבטחת, בדרך-כלל תופנה האישה על-ידי הקופה למוסד רפואי מסוים, ותבוצע על-ידי רופא מצוות המחלקה שם.

קיימים מקרים בהם ביצוע הפסקת היריון כלול בסל הבריאות, ואז תינתן התחייבות כספית מקופת החולים המבטחת. כאשר לא ניתנת התחייבות כספית מקופת החולים המבטחת, על האישה לממן את הפעולה בעצמה. לעיתים קרובות מעדיפות נשים, שיכולות לקבל מימון מקופת החולים, לבצע את הטיפול באופן פרטי ובמימון אישי, כדי לבחור את הרופא שיטפל בהן או כדי להקדים את מועד הטיפול שהוצע להן במוסד ציבורי.

ראשית, יש להדגיש כי השאלה מתעוררת רק כאשר מדובר בהיריון צעיר של פחות מ-9 שבועות (בהיריון מעל 9 שבועות מבוצעת הפסקת היריון בפעולה בלבד). שתי השיטות טובות מאוד, אך לכל אחת מהן מאפיינים מעט שונים, יתרונות וחסרונות. מומלץ לעיין בטבלה ההשוואתית.

בקצרה, היתרון של הפסקת היריון בפעולה היא היותה פעולה קצרה המתאפיינת באשפוז קצר של כמה שעות, לאחריהן יכולה האישה לחזור כמעט מידית לפעילות רגילה. בנוסף לכך, הפסקת היריון בפעולה מאפשרת לנקוט באמצעים יעילים למניעת היריון נוסף באופן מידי. חסרונה הוא שמדובר בפעולה מכנית הכרוכה בהרדמה, אם כי הסיכונים נמוכים ביותר.

הפעולה עצמה נמשכת 15-10 דקות במרבית המקרים. האשפוז כולו נמשך כ-3-2 שעות. החלק העיקרי של הזמן הזה הוא התאוששות מההרדמה.

לא. אמנם בדרך כלל נוח יותר לבצע את שניהם באותו מוסד, אולם אין הכרח חוקי לבצע את הפסקת ההיריון במקום בו ניתן האישור. אם בדעתה של האישה לבצע את הפסקת ההיריון במוסד אחר, עליה לבקש את מסמכי אישור הוועדה, כדי למוסרם למוסד שבו יבוצע הטיפול.

צפויים דימומים קלים עד בינוניים, כמו סוף וסת בדרך-כלל. פרט לכך, האישה אמורה לחוש בטוב וללא מגבלות מיוחדות. עדיף להשתמש בפדים ולא בטמפונים. מקובל להמליץ על 3 ימי מנוחה, אך אין הכרח לנצלם. הרגשה רעה, חום (מעל 37.8 מעלות) או כאבי בטן הן תופעות חריגות, ואם קיימות חשוב להיוועץ ברופא שביצע את הפסקת ההיריון או ברופא נשים אחר. מומלץ להגיע לביקורת אצל רופא הנשים המטפל כשבועיים שלושה לאחר הפעולה.

אם האישה אינה מעוניינת להרות והפסקת ההיריון מתבצעת בפעולה, ניתן לנקוט מידית באמצעי מניעה. כמובן שהדבר מצריך היוועצות, החלטה ותכנון מבעוד מועד. אם האישה מתכננת להשתמש באמצעי מניעה הורמונלי (גלולות, מדבקות, טבעת נוברינג או זריקה), ניתן להתחיל בשימוש מיד לאחר ביצוע הפסקת ההיריון (ביממה הראשונה). אם האישה מעוניינת בשימוש בהתקן תוך-רחמי, ניתן להתקינו תוך כדי הפעולה, אך יש הכרח לתאם זאת עם הרופא המבצע לפני ביצועה (ותיתכנה כמובן עלויות נוספות עבור התקנת ההתקן).

בקצרה, יתרונה של הפסקת היריון תרופתית הוא שהאישה נמנעת מביצוע פעולה מכנית בהרדמה, לרבות אי הנוחות הכרוכה בכך והסיכונים הנדירים הקיימים בה. חסרונה הוא היותה מסורבלת יותר (נדרשים 2 ביקורים של מספר שעות במוסד הרפואי) ותהליך ההפלה עלול להיות ממושך יותר (מספר ימים). בנוסף לכך, יש צורך להמתין מספר שבועות כדי לוודא שההיריון נפסק לפני שניתן לנקוט אמצעים למניעת היריון, אם הדבר נחוץ. יש להזכיר גם תופעות לוואי אפשריות של התרופות (מפריעות אך לא מסוכנות), וכן העובדה שהפסקת היריון תרופתית מצליחה רק ב-90-95% מהמקרים.

צפויים כמובן דימומים כמו וסת כבדה, שהם בעצם התרוקנות הרחם מתוכן ההיריון. הדימומים הללו עלולים להיות מלווים בכאבי בטן (כמו וסת כואבת). חום מעל 37.8 מעלות הוא חריג ומצדיק פנייה לבדיקת רופא נשים. הכרחית ביקורת רופא נשים כשבועיים לאחר נטילת התרופות, כדי לוודא שההיריון אכן נפסק והרחם התרוקן.

ייתכנו סיבוכים אך הם נדירים. העיקריים הם: ניקוב דופן הרחם ופגיעה אפשרית באיברים סמוכים, זיהום, דימום, היוותרות חומר ברחם וצורך בריקון חוזר, אי-ספיקת צוואר הרחם ותסמונת על-שם אשרמן. לעיתים נדירות מאוד תיתכן פגיעה ארוכת טווח בבריאותה של האישה או בפוריות שלה וביכולתה להרות וללדת.

מידע מקצועי

כל מה שצריך לדעת, ויותר

טבלה השוואתית: הפסקת היריון ניתוחית או תרופתית – יתרונות וחסרונות

[...]
טבלה השוואתית: הפסקת היריון ניתוחית או תרופתית – יתרונות וחסרונות
המשך קריאה
דילוג לתוכן