מילה אישית
החלטה לבצע הפסקת היריון
המצב של היריון לא מתוכנן ולא רצוי מוכר לי היטב משנות עבודתי הרבות כרופא נשים. הבלבול, המבוכה, תחושת הבושה לעיתים וחוויית אובדן השליטה, לא פעם עד כדי הרגשה של חוסר אונים ממש – כל אלה טבעיים ומובנים. תחושות אלו נובעות ו”ניזונות” לא רק מהסיטואציה ה”מלחיצה”, אלא גם מ”שטף” ההורמונים, המאפיין את ראשית ההיריון וגורם לעיתים גם להרגשה רעה, לבחילות ולהקאות.
כרופא העוסק שנים רבות בתחום זה, הגעתי למסקנה שאין די במיומנות הטכנית של ביצוע הפסקת היריון. בצד החשיבות המובנת מאליה של ביצוע הפעולה בצורה מקצועית ובטוחה, יש משקל מכריע גם לאופן שבו האישה חווה את התקופה הקצרה אך הסוערת – עד שהעניין מסתיים.
אישור מוועדה להפסקת היריון
לעיתים האישה כלל אינה בטוחה מה ברצונה לעשות. ההתלבטויות עשויות להיות קשורות לגורמים רבים: אופי הקשר עם בן הזוג/אבי העובר, גיל האישה, תוכניותיה הקרובות (עבודה או לימודים), מידת התמיכה שיש לה מסביבתה, אמונותיה הדתיות והמוסריות באשר לביצוע הפסקת היריון, פחדים באשר לבריאותה ולפוריותה העתידית ועוד.
לעיתים גם קיים מתח רב בשל הצורך להסתיר את ההיריון מהסביבה הקרובה (למשל קטינות שהוריהן אינם יודעים על ההיריון).
אני סבור שתפקידו של הרופא הטוב הוא קודם כל לתת לאישה את ההרגשה שיש לה על מי לסמוך, מכיוון שהוא לא רק מקצועי ומנוסה, אלא גם פתוח להקשיב לה ולהתייחס לשאלותיה הרבות ולצרכיה הרגשיים הלגיטימיים.
לפעמים גם מתברר שכל שהאישה זקוקה לו הוא חיזוק ועידוד, ולאחר שנרגעה היא מגיעה למסקנה שברצונה להמשיך בהיריון. אין בכך שום בעיה. זה קורה ויקרה.
אם בכל זאת החליטה האישה שברצונה להפסיק את הריונה, חייב הרופא לספק לה את מרב המידע באשר לכלל ההיבטים, ולא רק הטכניים: הליך הוועדה להפסקת היריון (שהוא מחויב, אך אין הכרח שיהיה מסורבל) והסבר לגבי האפשרויות לקבלת אישור מהוועדה, האפשרויות השונות להפסיק את ההיריון (תרופתית או בפעולה) ולא פחות חשוב (וזהו דבר שרופאים לא מעטים שוכחים) – תכנון בהקדם של מניעת היריון נוסף (בהנחה שרוב הנשים אינן מעוניינות להרות בזמן הקרוב).